רוצים להפוך את הסיפור לפני השינה לרגע מעניין, מחבר ומשמעותי יותר,
קבלו מספר עצות שיעזרו לכם להגיע לשם
1. לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן
המקום שבו תבחרו לקרוא, לא פחות חשוב מבחירת הספר עצמו. כדי לעזור לילדים להתרכז בסיפור ובחוויה כדאי לבחור במקום נוח, נעים, שקט ומופחת גירויים ויזוראליים. הנוחות הפיזית תורמת לתחושה של נינוחות, ומאפשרת למוח להיות פנוי לקלוט ולעבד את הסיפור.
הקפידו לשבת קרוב לילד והציעו מגע פיזי נעים ומחבר. חוויית קריאה כזו תורמת לא רק להעשרת העולם התוכני אלא לחיזוק קשר מיטבי ביניכם.
בנוסף, הקירבה הפיזית תאפשר לכם להבחין תוך כדי קריאה בסימנים גופניים של הילדים. שיעידו על מידת העניין, על הרגשות שהספר עשוי לעורר ותוכלו לתת מענה מיידי לכל צורך שיתעורר במהלך הקריאה.
2. קחו את הזמן
ילדים קוראים ספרים עם כל החושים.
הם רוצים לגעת, לרשרש את דפי העמודים וכמובן להתבונן בכל הפרטים הגדולים והקטנים באיורים. תנו להם לחקור בקצב שלהם.
נצלו את השהייה לשיום והכרת מילים חדשות, לשיח על המתרחש בתמונות או שפשוט תנסו לראות את הכל מהעיניים שלהם.
3. קראו לאט
קריאת ספר והבנת הנקרא דורשת מילדים וילדות מאמץ רב:
רגשי, קוגנטיבי ואפילו גופני.
בחלק מהספרים השפה תהיה גבוהה יותר מהרמה שהילדים רגילים לשמוע בחיי היומיום, מה שעלול לאתגר את רמת ההבנה שלהם.
הקפידו על קצב קריאה איטי, אבל לא איטי מדי כדי לשמור על רמת ריכוז מירבית. שימו לב לסימנים של חוסר הבנה, הרהורים ועצרו להבהיר מושגים וסיטואציות במידת הצורך. מומלץ מאוד לא להכביד במידע רב מדי ומומלץ אף יותר לנסות להגיע לתשובות יחד.
4. נסו ספרים ללא מלל – לא רק עם קטנטנים
איורים בספרים נועדו לא רק ככלי תומך בעלילה של הטקסט הכתוב. הם בונים עולם ויזואלי שלם שלעיתים יש לו השפעה חזקה אף יותר מהמלל על הקוראים והקוראות הצעירים שלנו. ספרים ללא מלל מגרים את הדמיון והיצירתיות הקיימים בכל אחד ומאפשרים שיח עמוק ולעיתים אף מפתיע.
לילדים יש יכולת לבנות סיפור מכל פרט קטן. עיון ו”קריאה” בספרים ללא מילים פותחים את עולמם הדמיוני ומאפשרים לנו המבוגרים הצצה מרתקת לתוכו. תנו להם לזרום עם הדמיון, אפשרו לעצמכם להיסחף יחד איתם ותרוויחו שיחות ורגעים בעלי עומק ובלתי נשכחים.
5. הוסיפו מימד של דרמה
אף אחד מאיתנו לא הולך לזכות באוסקר, אבל אם תוסיפו כמה אפקטים קוליים, פרצופים מלאי הבעה ואולי אף תנועות תואמות אווירה, אולי תצליחו לייצר עניין נוסף סביב הסיפור.
אצל ילדים וילדות רבים הלמידה הפונטית מאוד חזקה וספר בעל מקצב, חריזה, כזה שמלווה באפקטים קוליים שונים עשוי להישמר חזק יותר בזיכרון. לא סתם מבוגרים רבים מדקלמים בעל פה את “מעשה בחמישה בלונים” או את “תירס חם”. הסיפורים הללו הפכו לאייקוניים בין היתר גם בזכות האלמנטים הקליטים שבהם. ממש כמו פזמונות של שירים, אם נחזור עליהם מספיק פעמים, הם יהפכו לחלק מרפרטואר הילדות של הדורות הבאים.
6. סוף הספר הוא לא היעד.
בקריאה משותפת המטרה שלנו היא קודם כל להנות. להתחבר ולהתקרב לילדים שלנו. אחת הטעויות הנפוצות בבחירת ספר היא לחפש את המסר החינוכי או את מוסר ההשכל. בפועל, הספרים הטובים ביותר, אלה שישארו איתנו לעוד שנים קדימה הם דווקא אלה שאין להם בכלל מסר. יש בהם עומק, עלילה והרבה רגש. יש בהם חוויה וחיבור, סיפור על זמני שמגיע מעולמם הקרוב של הילדים. ומכיוון שכך אין מה למהר לקרוא אותו עד הסוף. להיפך. ככל שנתעכב על מרכיביו נכיר אותו ונתחבר אליו יותר. ככל שנעצור ונשהה במילים וביניהן ניצור שיח מעניין ומשמעותי יותר וככל שניתן לעצמנו גם זמן לשאול, להסתקרן, לצחוק, לשאוג, לעשות קולות ואפילו לשתוק, הקריאה תהיה משמעותית יותר והספר יהפוך להרבה מעבר למה שכתוב בו.
אירית גלנסקי – מדריכת הורים ומנחת סדנאות כתיבה. גננת לשעבר, מחברת ספר הילדים “אוישכחתי” (כנרת זמורה דביר), שנבחר למצעד הספרים של משרד החינוך. נשואה, אמא לשני ילדים וכלב, מתגוררת עם משפחתה ברילוקיישן בספרד.
